בית משפט לתביעות קטנות נועד לפתור סכסוכים פשוטים יחסית, בסכום הקבוע בתקנות (כיום 33,500 ש"ח), בהליך שהוא קצר, זול ומהיר. כחלק מעקרונות אלו, אף נקבע שהצדדים אינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין, אלא במקרים נדירים. כתוצאה מכך שההליך מנוהל על ידי מי שאינו עורך, במקרים רבות מתקשה התובע (או הנתבע) להוכיח את טענותיו.
מעבר לקושי בסיסי זה להוכחת טענות, שמקורו כאמור בניהול הליך משפטי על ידי מי שזה לא מקצועו, הרי שמקרים רבים המגיעים לפתחם של בתי המשפט הינם תיקים של "מילה נגד מילה". בית המשפט שומע גרסאות מנוגדות, וצריך להחליט איזו מן הגרסאות אמת, ואיזו אינה אמת.
מקרה קלאסי של "מילה נגד מילה" הוא תביעה בשל תאונת דרכים, כשאין עדים. פעמים רבות יתקשו הצדדים להוכיח מי האשם בתאונה, וכתוצאה מכך – מי יהא חייב בפיצוי ובתשלום עבור הנזקים.
במקרה כזה, רשאים הצדדים להסכים כי העניין יוכרע באמצעות בדיקת פוליגרף. כלומר, הצדדים יפנו לבדיקה אצל מומחה בבדיקת פוליגרף, שיחליט איזו מן הגרסאות הינה אמת. בפועל, בתי המשפט מפנים תובעים לבדיקת פוליגרף, בהסכמת הצדדים, במקרים רבים (למשל, ת"ק (עפולה) 4135-03-13 קדוש נ' גונצרנקו, ת"ק (רמלה) 10832-04-13 מור נ' שטרוסברג, ת"ק (אשדוד) 2007-01-13 יונוס נ' קצמן, ת"ק 8487-09-08 ברגר נ' מאיר, ת"ק (ת"א) 241-11-08 שוויד נ' דיינרס קלוב ישראל בע"מ, ועוד מספר רב של פסקי דין והחלטות).
מה המשמעות של סירוב לעבור בדיקת פוליגרף?
לרוב – לסירוב אין משמעות גבוהה. בתי המשפט פסקו בחלק הארי של המקרים, כי העובדה שצד לתביעה מסרב לעבור בדיקת פוליגרף – לא תיזקף לרעתו. כך נקבע בת"ק (ת"א) 6529-05-11 דרמון נ' זריהן: "התוקף הראייתי של ממצאי בדיקות פוליגרף שנויים במחלוקת ומוטלים בספק… בנסיבות אלו, הרי שלא מצאתי לייחס משמעות ראייתית לסירוב הנתבעת לבצע בדיקת פוליגרף".
דוגמא נוספת לכך היא ת"ק 1818/04 צסרסקי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, בו פסק בית המשפט כי "העובדה כי התובעת מסרבת לעבור בדיקת פוליגרף אינה מהווה שיקול בעיניי, ולו הקל ביותר, בהכרעה בתיק זה. ידוע לכל מגבלותיה של אותה בדיקה וכן ההלכה הפסוקה לעניין קבילותה, משקלה ואמינותה".
עם זאת, במקרים נדירים נפסק כי הסירוב לעבור בדיקת פוליגרף, יעמוד לחובת הצד המסרב. בת"ק (חיפה) 41275-12-09 סעדי נ' סעדי קבע בית המשפט כי "בנוסף להתרשמותי מהעדים, יש לזקוף לחובת הנתבעות את סירובה של הנתבעת לעבור בדיקת פוליגרף, חרף ההסכמה שעוגנה בהחלטת בית המשפט. סירוב זה הינו בבחינת הימנעות מהבאת ראייה רלוונטית. בית המשפט אמנם אינו יכול להכריח את הנתבעת להיבדק, אך סירובה זה יש לו משמעות ראייתית חזקה ביותר, על אחת כמה וכמה כאשר מר סעדי נמצא דובר אמת בבדיקה". באותו מקרה, כפי שניתן לראות, הייתה הסכמה של הצדדים להיבדק בפוליגרף, אולם לאחר אותה הסכמה, חזר בו אחד הצדדים מהסכמתו. יתכן כי בשל כך נפסק האמור.
דוגמא נוספת להתייחסות שלילית של בית המשפט לסירוב לעבור בדיקת פוליגרף ניתן לראות בת"ק (ירושלים) 2652/07 סיאד נ' סיאד: "לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים ובדו"ח החוקר מטעם הנתבעת, שצורף לכתב ההגנה – הגעתי למסקנה, כי לאור הסתירות בין האמור בדו"ח לבין עדותו של הנתבע בדיון, שהתקיים בפני ביום 20.1.08, וכן לאור סירובו לעבור בדיקת פוליגרף, יש להעדיף את גירסת הנהג מטעם התובעת על פני גירסת הנתבע, וכי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע"
האם להסכים לבדיקת פוליגרף?
אנו ממליצים להסכים לבדיקת פוליגרף במקרים בהם אין לכם כל ראיה אחרת שיכולה לתמוך בגרסתכם לאירועים המצוינים בכתבי הטענות, ובתנאי, כמובן, שיש בכוונתכם לומר אמת. עשו זאת תוך הבנת המגבלות בבדיקת כזו – על אף העובדה כי תאמרו אמת, ייתכן שהבדיקה תהיה לא חד משמעית, ובית המשפט לא יוכל לפסוק בהתאם לתוצאות הבדיקה.