כללי
עם פתיחת שנת הלימודים, הורים רבים אשר רשמו את ילדיהם לגני ילדים פרטיים, מוצאים שהם אינם מרוצים מגן הילדים אליו רשמו את הילד או הילדה שלהם. הטענות העולות מהורים שפנו אלינו הן מגוונות, ומתייחסות הן למערך הלימודים והפנאי בגן, הן לגן עצמו (מתקנים, מזרונים, גודל הגן), והן ליחס הגננות (או הגננים). שאלה שעולה באופן קבוע היא: האם הגן מוסמך לגבות "קנס" בשל ביטול הרישום לגן הילדים? ואם כן – מה גובה הקנס אותו רשאי הגן לגבות?
התשובה הפשוטה היא שכן, הגן רשאי לגבות קנס בשל ביטול הרישום. ואולם, נשאלת השאלה מה הסיבה לאותו ביטול, והאם בכל מקרה יהיה רשאי הגן לגבות דמי ביטול. נדגיש, כי על אף שניתן לגבות דמי ביטול, הרי שבמקרים מסוימים הורה אשר יחפוץ לבטל את הרישום יהיה רשאי לעשות כן, וזאת אף ללא תשלום דמי ביטול. כך, למשל, כאשר יש פער ברור בין מה שהובטח להורים, לבין מה שנתקבל בפועל. אם, למשל, הובטח כי בגן יהיו 4 גננות, ובפועל יש רק שתיים, הרי שזו עילה לביטול. אם הובטח כי יהיו חוגים או פעילויות מהותיות שבוטלו באופן קבוע, הרי שגם במקרה כזה ניתן לטעון כי הגן הפר את ההתחייבות שלו, וכי ניתן לבטל את החוזה עם הגן בהתאם לחוק החוזים, ובהתאם לחוק החוזים (תרופות). 
במקרים רבים חוזה ההתקשרות עם הגן מציין במפורש כי בכל מקרה שבו התחילה שנת הלימודים, לא יינתן החזר כלל, לכל השנה. סעיף כזה הינו בעייתי, וככל הנראה לא יעמוד במבחן של בית המשפט. דוגמא לפסק דין כזה אפשר לקרוא כאן. במקרים מסוימים אפשר לטעון כי סעיף שלא מאפשר ביטול כלל הינו תניה מקפחת בחוזה אחיד.
דוגמאות
ואולם, המקרה השכיח יותר הוא של גני ילדים הקובעים דמי ביטול של מספר חודשים (בד"כ בין חודש אחד לשלושה חודשים). במרבית המקרים, פסק בית המשפט כי דמי ביטול של חודש אחד הם סבירים בנסיבות העניין. כך, למשל, בתביעה קטנה 10699-08-09 סיגל נ' דנאיבו קבע בית המשפט כך: "קביעת פיצוי כאמור יש בו כדי למנוע מהורים לבצע הרשמה פזיזה שתבוטל לאחר מכן, בהתאם לנוחותם של ההורים. הסבריה של הנתבעת, כי עליה לתכנן ולכלכל את מעשיה לפי מספר הנרשמים לגן וכי ביטולים רבים משבשים את פעולותיה אלה וגורמים לה נזק מקובלים עליי. אף כי מדובר בחוזה אחיד לא מצאתי, כי פיצוי בשווי שכר לימוד של חודש אחד – אף כי מדובר בסכום גבוה – הינו פיצוי בלתי סביר, המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהסכם".
במקרה נוסף פסק בית המשפט באופן דומה: "אחת מדרכי האיזון הינה הותרת פיצוי מוסכם בידי הגן. כעת נשאלת השאלה האם די בהותרת דמי רישום בידי הגן במקרה כזה או שרשאי הגן לחייב גם בשכר לימוד של חודש אחד כפי שאירע בענייננו. אני סבורה כי התשובה תתקבל משקילת מכלול נסיבות העניין. בבחינה מעמיקה של הסכומים שביקשה התובעת (הגן) להותיר בידיה לאחר ביטול הרשמה כאמור, בין השאר מול עלות הלימודים השנתיים בגן ומול מכלול הוראות ההסכם, כמו גם המקובל בגנים אחרים (ראו חוזים שהוצגו) לא אוכל לקבוע כי לוקים הם בחוסר סבירות קיצוני כזה המחייב התערבות בחופש החוזים ולא אוכל לקבוע כי נקבעו הם מראש ללא כל יחס סביר לתוצאות ההפרה האפשריות כאמור בסעיף 15 לחוק התרופות" (ת"ק 2661/06 (ת"א – יפו) אשכנזי נ' אייל).
לסיכום
דמי ביטול של חודש אחד הם סבירים, אך זאת רק אם לא הייתה סיבה עניינית לביטול הרישום לגן. עם זאת, אם הביטול נעשה מסיבות הקשורות לכך שהגן לא עמד בהתחייבויות שלו, הרי שקמה עילה לביטול ההסכם, גם ללא תשלום דמי ביטול.