בתביעה קטנה שהגישה תובעת שביקשה ללמוד במכללת רידמן פסק בית המשפט לתביעות קטנות כי התובעת הוטעתה על ידי נציגת המכללה, ולפיכך נפסק כי המכללה תשיב לתובעת את מלוא הסכום ששילמה עבור הקורס אליו נרשמה.
לטענת התובעת, היא הגיעה למכללה על מנת לבחון אפשרות להירשם לאחד הקורסים המועברים בו.
בפגישה עם יועצת לימודים, פירטה התובעת את צרכיה, והיועצת השיבה לה כי יש קורס שיתאים לדרישותיה. התובעת שבה והדגישה את הקורסים אותם היא מעוניינת ללמוד, ונענתה באותה פגישה כי אותם נושאים אכן יילמדו כבר בשנה א' במסלול הלימודים. התובעת שילמה את הסכום שנתבקשה – סך של 7,212 ש"ח. לאחר שניים או שלושה שיעורים, הבינה התובעת כי הם אינם תואמים את רמתה, פנתה למורה בקורס, והלה אכן ציין בפניה כי הנושאים אשר בגינם נרשמה ללימודים, לא יילמדו בשנה א'. התובעת ביקשה לבטל את הלימודים ולקבל החזר של הסכום ששילמה. ואולם, נסתבר לה כי החוזה קובע שבמידה והלימודים כבר החלו, היא תהא זכאית להחזר של 50% בלבד משכר הלימוד.
הנתבעת הכחישה את טענות התובעת, וטענה כי נמסר לתובעת מלוא המידע הנדרש לגבי המסלול והקורסים שעתידים להילמד. כבר לאחר ביטול ההשתתפות בקורס, השיבה הנתבעת לתובעת מחצית מעלות הקורס, בהתאם להסכם.
בית המשפט פסק כי הוא מקבל את התביעה בחלקה, שכן מחומר הראיות ומעדויות הצדדים עולה שהתובעת הוטעתה על ידי הנתבעת. לגבי הטעיה, חוק החוזים קובע כי מי שהתקשר בהסכם, עקב הטעיה שהטעה אותו הצד השני – רשאי לבטל את ההסכם. נציין, הטעיה יכולה להיות גם במחדל, כלומר, אי גילוי של עובדות שהיה על צד לחוזה לגלות לצד השני.
כן נפסק, כי אם היו נמסרות לתובעת מלוא העובדות לגבי המסלול והלימודים, התובעת לא הייתה נרשמת ללימודים. ייתכן, קבע ביהמ"ש, כי היועצת הייתה כה להוטה לרשום את התובעת ללימודים, עד שלא שמה לב שאינה מפרטת במדויק את כל מבנה הקורס ותוכנית הלימודים. ביהמ"ש הבהיר שלא הייתה כאן כוונת זדון להטעות.
ביהמ"ש ציין כי היועצת הייתה צריכה להעביר לתובעת באופן מסודר את תוכנית הקורס, בכתב, בפרט לאחר שציינה בפניה את חשיבות התכנים שיילמדו.
לסיכום, נפסק כי הנתבעת תשיב לתובעת את מלוא הסכום אותו שילמה עבור הקורס (קרי, את המחצית השניה אותה טרם השיבה תובעת), וכן את דמי ההרשמה בסך 500 ש"ח, כמו גם 350 ש"ח הוצאות משפט.
ת"ק (תל-אביב – יפו) 34441-03-14 זוסוקוביץ' נ' מכללת רידמן בע"מ