בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי חברת הביטוח "מנורה" תשלם לתובעים סך של כ-13,000 ש"ח, על אף שהחברה טענה כי היא אינה צריכה לשאת במלוא עלות תיקון נזקי הצנרת בדירתם. על פי גרסת חברת הביטוח, שנדחתה בפסק הדין, הנזקים אינם כלולים בפוליסה שרכשו התובעים.
טענות התובעים
בכתב התביעה טענו התובעים כי במרפסת דירתם חילחלו מים, וכתוצאה מכך נגרמו נזקי רטיבות בתקרת ביתם של השכנים המתגוררים תחתם.
התובעים פנו לחברת הביטוח, וביקשו כי תדאג לתיקון הנזקים, בהתאם לפוליסה שרכשו. בחודש ינואר 2013, הגיע לבית התובעים נציג של חברת שחר נזקי צנרת (היא החברה המבצעת את התיקונים מטעם חברת הביטוח), שקבע כי הנזקים הנטענים אינם כלולים בפוליסה שרכשו התובעים, ולפיכך חברת שחר אינה צריכה לתקן את הנזילה ואת הנזקים. התובעים תיאמו עם חברת שחר שני מועדים נוספים לבדיקה, אולם על אף העובדה שנקבעו מועדים, נציגי חברת שחר לא הגיעו לפגישה בבית התובעים.
רק בחודש מרץ 2013 הגיע שוב נציג של חברת שחר, שקבע כי אין בכוונתם לטפל בנזילה ובנזקים. בחודש אפריל אותה שנה הגיע שמאי מטעם חברת הביטוח, שקבע, רק כעבור חצי שנה, כי עלות התיקון הינה כ-10,000 ש"ח. למרות קביעתו זו, חברת הביטוח לא הייתה מוכנה לשלם לתובעים את מלוא הסכום.
טענת הנתבעת, חברת הביטוח "מנורה"
לטענת הנתבעת הנזקים אינם מהווים מקרה ביטוחי, וכי היא נאותה לתקן את מה שלטענתה נדרש תיקון,"לפנים משורת הדין".
מה פסק בית המשפט?
בית המשט קבע כי האירוע המתואר הוא כן אירוע ביטוחי בהתאם לפוליסה. בקשר עם המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים לגבי פרשנות נוסח הפוליסה, ציין בית המשפט את הכלל המשפטי הפרשני, כי במקרה של מחלוקת לגבי פרשנות הסכם, הרי שהפרשנות שתתקבל תהיה לרעת המנסח. לרוב, הצד המנסח את ההסכם הוא הצד "החזק", ובוודאי כאשר מדובר בחברת ביטוח.
לאור קביעתו הראשונה של בית המשפט כי על הנתבעת לשאת בתיקון הנזקים, נפסק פיצוי בגובה חוות הדעת של השמאי – 10,000 ש"ח.
הנתבעים סרבו שחברת שחר תתקן את הנזקים, ובית המשפט קיבל את עמדתם. בית המשפט נימק זאת כך: "סירובם של התובעים מקובל עליי, לאחר שנכוו מספר פעמים מהבטחות וביקורים חוזרים ונשנים כאשר בתחילה טענו שכן יתקנו ולאחר זמן טענו שלא, ולאחר זמן שוב הסכימו לבצע את התיקון".
כן נפסקו לזכות התובעים פיצויים בסך של 1,500 ש"ח בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, בין השאר בשל התמשכות ההליכים. מאחר שהפוליסה של התובעים כללה גם כיסוי לצד ג', נפסק כי הנתבעת תישא בעלות תיקון תקרת השכנים בסך של 1,000 ש"ח.
על אף שפסק הדין הינו סביר, עולה ממנו כי היו יכולים לקבל פיצוי גבוה יותר, לו היו מצביעים על סעיפים אחרים בכתב תביעתם. בית המשפט קבע כך: "סכום שהוא נמוך לדעתי מסכום שהיה נפסק לו ביקשו התובעים הפעלת סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח, בדבר ריבית מיוחדת…", הקובע כי ניתן לחייב חברת ביטוח בריבית מיוחדת, במקרה שפעלה שלא בתום לב, ולא שילמה את תגמולי הבטוח בזמן.
ת"ק (תל-אביב – יפו) 42681-02-14 ויסברד נ' מנורה חברה לביטוח