תפקיד בית המשפט לתביעות קטנות הינו לאפשר לאזרח לפעול למיצוי זכויותיו בדרך מהירה, קלה וזולה, יחסית. לצד יתרונות רבים הטמונים בניהול הליך בבית משפט לתביעות קטנות, ישנם גם כמה חסרונות. מה הם ההבדלים בין שני ההליכים?
ההבדלים בין הליך של תביעה קטנה לבין הליך של תביעה רגילה הם מהותיים. הם נובעים מהצורך לאפשר לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות להיות יעיל, מזורז, קל ונגיש. ההבדלים קיימים לאורך כל ההליך, החל משלב הגשת התביעה, המשך בדיון, וכלה באפשרות לערער על פסק הדין.
נעמוד על ההבדלים:
סכום התביעה
תביעה בבית משפט לתביעות קטנות מוגבלת לסכום הקבוע בתקנות (כיום 33,200 ₪), בעוד שתביעה רגילה אינה מוגבלת בסכום. תביעה עד לסכום של 2.5 מיליון ₪ ניתן להגיש בבית משפט השלום, ותביעה בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון ₪ יש להגיש לבית המשפט המחוזי. חשוב לציין, כי ניתן להגיש תביעה על סכום הנמוך מ-33,200 גם לבית משפט "רגיל". כלומר, תובע הרוצה לתבוע סכום של 20,000 ₪, למשל, יכול להחליט האם להגיש את התביעה כתביעה "קטנה" או כתביעה "רגילה".
זהות התובע
תביעה קטנה יכול להגיש רק אדם פרטי, ולא תאגיד כגון חברה בע"מ / שותפות / עמותה. עוסק מורשה ועוסק פטור רשאים להגיש תביעה קטנה. זאת להבדיל מתביעה רגילה, אותה יכול להגיש כל אחד (גם תאגיד). עם זאת, יודגש, אם הנתבע בתביעות קטנות הוא תאגיד, הרי שהתאגיד יכול להגיש תביעה שכנגד בתביעות קטנות.
אופן כתיבת תביעה קטנה יכול להיות פחות פורמאלי
בעוד שעל כתיבת תביעה רגילה (הנכתבת רוב המוחלט של הפעמים ע"י עו"ד) חלים כללים ברורים, את כתב התביעה בתביעות קטנות ניתן לכתוב באופן פחות רשמי ופורמאלי. כך, למשל, ניתן (ואף מומלץ) לכתוב את כתב התביעה בתביעות קטנות בגוף ראשון, ובאופן סיפורי וכרונולוגי. אם התובע יודע על איזו עילה בדיוק הוא מסתמך, הוא יכול לציין זאת, אך הוא לא חייב לעשות כן. די אם יפרט התובע את העובדות היוצרות את עילת התביעה, גם אם אינו יודע בדיוק מה היא העילה המשפטית הספציפית. כמו כן, ניתן להגיש כתב תביעה על טופס ייעודי הנמצא באתר בתי המשפט. ניתן לכתוב את התביעה בכתב יד, אולם מומלץ להקליד ולהדפיס אותה – לשם נוחות השופט והצד השני. אנו ממליצים למלא בטופס את פרטי התובע והנתבע בלבד, ואת השתלשלות האירועים לפרט בקובץ נפרד, מודפס, בלשון "בני האדם".
ייצוג על-ידי עורך דין
תביעה רגילה מתנהלת על פי רוב באמצעות עורך דין, בעוד שהדיון בתביעה קטנה נערך ע"י הצדדים עצמם, ללא עורך דין. לבית המשפט יש סמכות לאפשר לצד להיות מיוצג ע"י עורך דין, אך הוא עושה זאת במקרים נדירים בלבד. במקרה שאחד הצדדים הוא עו"ד, על פי רוב יינתן לצד השני זכות לייצוג של עו"ד מטעמו. על אף שאין זכות לייצוג עו"ד בתביעות קטנות, ניתן (ובמקרים רבים כדאי) להיעזר בעו"ד לשם הכנת כתב התביעה או כתב ההגנה. קחו בחשבון שאם הנתבע הוא גוף גדול (חברה עסקית / חברת ביטוח / חברת תקשורת / המדינה), הרי שאת כתב ההגנה של אותו גוף יכין עו"ד. לכן, במקרים רבים, כדאי להיוועץ בעו"ד טרם הכנת והגשת התביעה הקטנה.
סדרי הדין, אופן הצגת הראיות וניהול הדיון
סדרי הדין והראיות בתביעה רגילה הם ברורים, נוקשים, והשופטים לרוב מקפידים עליהם. לעומת זאת, בתביעות קטנות השופט אינו כבול לסדרי הדין והראיות, והוא יכול לנהל את הדיון בכל דרך שתהיה יעילה לפתרון הסכסוך. השופט יחליט במהלך הדיון למי לתת את זכות הדיבור קודם, איזו ראייה קבילה וכן הלאה. כך, למשל, השופט יוכל לקבוע כי ראייה שלא הייתה קבילה בתביעה רגילה, תהיה קבילה בבית המשפט לתביעות קטנות. דוגמא נוספת – בעוד שנזק רפואי יש להוכיח באמצעות חוות דעת רפואית, הרי שבתביעות קטנות ניתן להוכיח את הנזק הרפואי גם באמצעים אחרים (מכתב רגיל מהרופא, תמונות, קבלות על טיפולים וכן הלאה).
ערעור על פסק דין בתביעות קטנות
על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות אין זכות לערער. על מנת לערער על פסק דין שנתן שופט בבית משפט לתביעות קטנות, יש ראשית לפנות לביהמ"ש המחוזי בכתב, בבקשה שיאפשר לצד המעוניין בכך, לערער על התביעה. הבקשה צריכה להיות מנומקת ומסודרת, ועליה להכיל כבר את כל הנימוקים המהותיים. הליך זה שונו במהותו מתביעה רגילה, שכן על פסק דין של בית משפט בתביעה רגילה (בין אם בבית משפט שלום ובין אם בבית משפט מחוזי) ניתן לערער אף ללא קבלת אישור בית המשפט.