ייצוג על ידי עורך דין בתביעות קטנות

בית המשפט לתביעות קטנות הינו מוסד שנועד לבירור של תביעות בסכומים קטנים יחסית, במהירות, בפשטות ובעלות נמוכה. אשר על כן, החוק קובע כי ככלל, לא יתאפשר ייצוג ע"י עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות. כלומר: שני הצדדים יופיעו בבית המשפט בעצמם בלבד, ללא ליווי של עורך דין.

ובכל זאת – ייצוג באמצעות עורך דין אפשרי במקרים מסוימים

סעיף 63 לחוק בתי המשפט קובע, כי בבית המשפט לתביעות קטנות לא יהיו הצדדים מיוצגים ע"י עורך דין, אלא "ברשות בית המשפט, ומטעמים מיוחדים שיירשמו". בפועל, מספר הפעמים בהם בית המשפט הרשה לאחד הצדדים להיות מיוצג ע"י עו"ד הוא זעום ביותר. כך, למשל, ביהמ"ש דחה בקשות לייצוג בגין קשיי שפה (שכן ניתן להגיע עם מתורגמן, שאינו עו"ד), בגלל התרגשות (שכן "כולם מתרגשים") וטענות של בעלי דין שהם לא יהיו בארץ המועד הדיון (תשובת בית המשפט הייתה, כי ניתן לדחות את הדיון).

המקרים הבודדים בהם התיר בית המשפט לתובע או לנתבע להיות מיוצג בתביעות קטנות, היו כאשר הצד השני (הנתבע או התובע) הוא עורך דין בעצמו. במקרים מסוימים יתיר ביהמ"ש ייצוג באמצעות עו"ד גם אם הצד השני הוא לא עו"ד, אך הוא סטודנט למשפטים, מתמחה או משפטן (משפטן הוא מי שסיים לימודי משפטים, אך לא הוסמך לעריכת דין).

במספר פסקי דין קבעו בתי המשפט כי צד לדיון שהינו עו"ד (או מתמחה / משפטן) חייב להודיע על כך מראש, על מנת למנוע מצב של יתרון לא הוגן לאותו צד.

ומה אם הצד השני היא המדינה? או עירייה? או חברה גדולה?

על מנת ליצור שוויון עד כמה שניתן, נפסק כי גם המדינה אינה זכאית להיות מיוצגת בתביעות קטנות. בכמה מקרים ניסתה המדינה להעלות טענות שונות בפני בית המשפט, על מנת שהיא תוכל להיות מיוצגת בתביעות קטנות. המדינה הסתמכה על חוק אחר הקובע כי "בכל הליך שהמדינה צד לו, תיוצג המדינה על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו". אולם בית המשפט קבע בצדק, כי לשון החוק אינה מחייבת שבתביעות קטנות המדינה תהיה מיוצגת באמצעות עו"ד, וכי המדינה יכולה להיות מיוצגת באמצעות אדם שאינו משפטן.

הדבר נכון גם לגבי עירייה, או כל גוף סטטוטורי אחר, וכן לגבי תאגידים וחברות, שאחד העובדים בהן הוא משפטן או עו"ד. במקרים כאלו, פסקו בתי המשפט, על החברה לשלוח אדם שאינו עו"ד על מנת שייצגה בדיון בבית המשפט.

התרת הייצוג לצד אחד, לרוב מקימה היתר ייצוג גם לצד השני

על מנת לשמור על מצב הוגן ככל שניתן, במקרים בהם בית המשפט מאפשר לצד להיות מיוצג (או במקרים בהם אחד הצדדים הוא עו"ד בעצמו), לצד השני יש, בד"כ, זכות לייצוג של עו"ד מטעמו (למשל ת"ק (קרית-גת) 1159/07 רויטר נ' בניטה).

במקרים אחרים פסק בית המשפט כי גם אם צד אחד הינו עו"ד, לצד השני אין רשות אוטומטית,  לייצוג, וכי קודם ההחלטה אודות הייצוג, על בית המשפט לברר את מכלול הנסיבות: רצונו ויכולתו של הצד הבלתי מיוצג לשכור עורך דין מטעמו; אופיו של הצד המיוצג ( כך, למשל, אם מדובר בבעל דין שהוא עורך דין, יש לבחון האם הוא עורך דין העוסק באותו תחום בו נידונה התביעה, האם הוא עורך דין פעיל וכו'); עניינה של התביעה, גובהה ומורכבותה המשפטית. באיזון בין כל הנסיבות האלו, יחליט בית המשפט האם יש להתיר את ייצוגו של הצד שכנגד על מנת למנוע קיפוחו או האם ניתן להותירו ללא ייצוג משפטי.

במקרים בהם בית המשפט לא יאפשר לצד להיות מיוצג, למרות שהצד השני מיוצג או עו"ד בעצמו, או אז בית המשפט הוא שאחראי על ייצוגו של אותו צד. ובלשון בית המשפט: "במקרה כזה על בית המשפט עצמו מוטל התפקיד של סיוע לבעל הדין הלא מיוצג בהבנת הסוגיה המשפטית העומדת על הפרק וזאת על מנת ליצור איזון בין הצדדים".

כך או כך, ההחלטה של בית המשפט בעניין ייצוג צריכה להיות מנומקת בכתב, על מנת שהצדדים ידעו ויבינו את השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה.

לסיכום:

בתביעה המתנהלת בבית משפט לתביעות קטנות הצדדים אינם יכולים, ככלל, להיות מיוצגים ע"י עורך דין, והם מייצגים את עצמם. במקרים חריגים, בעיקר כאשר התובע או הנתבע הנו עורך דין, מתמחה או משפטן, יאפשר בית המשפט לצד השני להיות מיוצג ע"י עורך-דין, אולם רק לאחר שקילת הבקשה ולא באופן אוטומטי.

אף על פי כן, כל אדם – תובע או נתבע – רשאים להסתייע בעורך דין לשם כתיבת כתב התביעה או כתב ההגנה, וכן לשם הכנה לדיון עצמו. לשאלות נוספות התקשרו: 077-955-5155.