שאלות נפוצות

תביעה קטנה היא תביעה שמגיש יחיד, אשר אינו חברה ואינו תאגיד. מעצם הגדרתה כ"קטנה", חלים בה סדרי דין שונים מתביעות אחרות, שאינן "קטנות", והסכום אותו ניתן לתבוע הוא נמוך יותר (כיום 33,500 ש"ח).

יחיד, שאינו תאגיד או חברה. המונח "יחיד" מתייחס גם לרבים, כלומר, אין מניעה שבני זוג ייתבעו, או אף כל דיירי בניין מסויים. למאמר אודות תביעה של חברה בע"מ בתביעות קטנות – לחצו כאן.

בוודאי. כאמור, ניתן לתבוע חברה או תאגיד, אולם חברה או תאגיד (או העירייה, למשל) אינן יכולות לתבוע בתביעה קטנה. אם אדם תובע חברה או תאגיד בתביעה קטנה, לחברה או לתאגיד עומדת הזכות לתבוע בתביעה נפרדת לבית משפט רגיל את התובע הפרטי, או במסגרת תביעה שכנגד לבימ"ש לתביעות קטנות – בגובה הסכום המוגבל בתקנות (זהה לסכום של התובע המקורי – כיום 33,500 ש"ח).

נושאי התביעה הם מגוונים. ניתן לתבוע על נושאים שונים, שהסכום שלהם אינו עולה על הסכום שקבוע בתקנות. כך, למשל – אפשר לתבוע בשל מוצר מקולקל או שאינו מתאים למה שהובטח, חופשה שנהרסה, הודעות ספאם הנשלחות אלינו, עישון במקומות ציבוריים, סכסוכים בין שוכר למשכיר, מוצר או שירות שלא סופק כמובטח (למשל, אינסטלטור שלא פתר את הבעייה בגינה הוזמן, אך שולם לו הכסף) וכן הלאה.

ניתן לתבוע גם בגין נושאים יותר מופשטים כמו למשל פגיעה בפרטיות, עוגמת נפש וכן הלאה.

את התביעה עצמה מגישים במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות. בד"כ ליד בתי משפט השלום פועל גם בית משפט לתביעות קטנות. אומנם התובע יעדיף בד"כ לתבוע במקום הקרוב למקום מגוריו, אולם את התביעה יש להגיש באחד המקומות האלה:

• במקום מגוריו או במקום עיסקו של הנתבע.
• במקום יצירת ההתחייבות (למשל, במקום בו נחתם חוזה).
• במקום בו נועדה ההתחייבות להתקיים, גם אם ההתחייבות לא קויימה (למשל במקום בו אמור היה להיות מסופק המקרר שהוזמן).
• במקום המסירה של הנכס (למשל, בעמדת השירות בה נמסר מכשיר סלולרי שנקנה).
• במקום המעשה או המחדל שבגינו תובעים (למשל במקום אירוע תאונה).

את התביעה מגישים על גבי טופס אותו ניתן לקבל במזכירות בית המשפט, או באתר האינטרנט של בתי המשפט. בדף התביעה יש כמה שורות למילוי פרטי התביעה, אולם רצוי להקליד את כתב התביעה כך שיהיה ברור, ולמלא בטופס רק את הפרטים הטכניים כמו פרטי הצדדים, סכום התביעה וכו'.

אולם – ניתן להגיש את התביעה גם בכתב יד, על גבי הטופס.

את כתב התביעה יש לנסח בקיצור, אך בצורה ברורה ובלי להשמיט פרטים חשובים. חשוב לזכור כי פרטים אשר לעיתים נראים כמו אינם קשורים לעניין, עשויים להיות דווקא מהותיים ומכריעים.

למאמר אודות איך להגיש תביעה קטנה – לחצו כאן.

כן. ניתן לבקש בכתב התביעה שבית המשפט ייתן צו להחליף מצרך או לתקנו (למשל, לחייב חברה לתקן מקרר או מחשב או אף מכשיר סלולרי שאינם תקינים). ניתן לבקש גם פסק דין המורה לבטל עיסקה (למשל, הסכם התקשרות עם חברת הכבלים או המפעילה הסלולרית). עם זאת, לא ניתן לדרוש מבית המשפט לתת צו המורה לנתבע לעשות משהו או להפסיק לעשות מעשה מסוים (בשפה משפטית זה נקרא "צו עשה" או "צו אל תעשה"). כלומר, לא ניתן לדרוש מביהמ"ש להורות למישהו להפסיק להרעיש, לתקן את הנזילה וכיוצא באלו.

לכתב התביעה יש לצרף את כל הראיות לשם הוכחת התביעה, כלומר העתקי המסמכים החשובים, למשל– חוזה, צילומים, חוות דעת, קבלות וכן הלאה. לתביעות קטנות בנושאי תאונת דרכים יש לצרף גם חוות דעת שמאי, צילומי רכב מקוריים ושרטוט המציג את מהלך ומקום התאונה. אם נפתח תיק במשטרה בקבות תאונת הדרכים, יש לציין מה עלה בגורלו, ואם העניין נדון בביה"ד לתעבורה, יש לצרף גם את כתב האישום ואת פסק הדין.

כיום מספיקים שני עותקים (אחד לבית המשפט, ואחד לכם). בית המשפט יסרוק את כתב התביעה, ויישלח אותה לכתובת הנתבע/ים כפי שרשומה בטופס. במקרה שבו הנתבע לא קיבל את כתב התביעה שנשלח מבית המשפט, על התובע לדאוג למסור לו אותו (בדואר רשום / שליח / באופן אישי).

כן, עם הגשת התביעה הקטנה יש לשלם אגרה בסך של 1% מהסכום הנתבע, או סכום מינימלי הקבוע בתקנות (בד"כ כמה עשרות שקלים). סכום האגרה נמוך יחסית, על-מנת לגרום לבית המשפט לתביעות קטנות להיות נגיש יותר לאזרח, ולסייע לו למצות את זכויותיו.

הדיון בתביעה יהיה תוך חודשים ספורים, בד"כ בין חמישה לשמונה חודשים.

על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 יום מיום שקיבל את כתב התביעה, אלא אם קבע בית המשפט זמן אחר.

במקרה כזה, ביהמ"ש יכול לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, אך הוא מוסמך להזמין את הצדדים לדיון גם אם הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

אם הנתבע לא התייצב לדיון, ביהמ"ש ייתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, וזאת בתנאי שהתובע הצהיר על נכונות העובדות בכתב התביעה. השופט יכול לפסוק כל סכום שהוא רואה לנכון, עד לגובה התביעה. מי שקיבל פסק דין נגדו אם לא התייצב לדיון, יוכל לבקש מבית המשפט לבטל את פסק הדין תוך 7 ימים מיום שקיבל אותו. בית המשפט יהיה רשאי (אך לא חייב) לקבל את הבקשה.

למאמר אודות איך יש להגיש בקשה לביטול פסק דין בתביעות קטנות, ראו כאן.

במקרה כזה התביעה תידחה, ולא ניתן יהיה להגיש אותה שוב. לכן, חשוב מאוד להתייצב ביום הדיון, ואם לא ניתן להגיע לדיון, להודיע לביהמ"ש בכתב לפני מועד הדיון, ולבקש את דחייתו. אם לא נתקבלה החלטה, ולא ניתן להגיע לדיון, רצוי מאוד לשלוח נציג, עם יפוי כוח, שיבקש מהשופט לדחות את הדיון.

במקרה שבו שני הצדדים לא התייצבו לדיון, התביעה תימחק. אולם, בניגוד למצב שבו הנתבע הגיע לדיון והתובע לא (המקרה הקודם) – במצב כזה, בו שני הצדדים לא הופיעו לדיון, דווקא כן יהיה ניתן להגיש את התביעה שוב.

בכל הנוגע לדיון עצמו, לביהמ"ש שיקול דעת רחב מאוד, והוא אינו כבול לסדרי דין מסויימים. השופט יקבע את סדר הדוברים וסדר הבאת הראיות בכל דרך שתראה לו, ולכן אופן הדיון ישתנה משופט לשופט. אנו ממליצים להגיע לדיון כחצי שעה לפני תחילתו, לשבת באולם, ולראות איך מתנהל הדיון באותו אולם שיפוט.

רצוי מאוד להביא את כל העדים ביום הדיון עצמו. למעשה, ביהמ"ש יכול לקבוע שצד לתביעה שנמנע מלהביא עד חשוב – הדבר יחזק את הראיות נגדו.

ברוב המקרים יינתן פסק דין בתום הדיון, אולם השופט רשאי לתת את פסק הדין עד 7 ימים אחריו.

כן. ביהמ"ש מוסמך להציע לצדדים פשרה, והם רשאים לקבל או לדחות את הצעת השופט. דחיה או קבלה של הסכם פשרה שהציע השופט אינה צריכה להשפיע על הפסיקה (למעט, אולי, פסיקת הוצאות).

כן. הצדדים יכולים להציג לבית המשפט הסדר פשרה בינהם, ולבקש מהשופט לתת לו תוקף של פסק דין המחייב אותם. אולם, במקרה כזה, בית המשפט אינו מחוייב לקבל את ההסדר שהציגו בפניו הצדדים, והוא יכול לפסוק כראות עיניו.

ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי לערער על פסק דין של בימ"ש לתביעות קטנות. יש להגיש בקשה לערעור תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

נושא הפגרה ותביעות קטנות עוד טרם הוכרע סופית. בית המשפט העליון קבע כי תקופת הפגרה לא נספרת במקרה של הגשת ערעור על תביעה קטנה, תוך שהוא מציין כי "יש לשאוף למצב שבו סדרי הדין, ובייחוד הסדרים בעניין מועדים, יהיו כלליים, פשוטים ואחידים. בלשון עולם המחשבים ניתן לומר כי ראוי שהכללים יהיו "ידידותיים למשתמש"". כלומר – שהתקנות לגבי המועדים בתביעות קטנות יהיו כמו בהליכים "רגילים".  מספר החלטות בבתי המשפט לתביעות קטנות החילו את ההחלטה הזו גם על פעולות אחרות שיש לבצע בתביעות קטנות. למשל, אם המועד להגשת כתב הגנה הוא בפגרה, יהיה ניתן להגיש את כתב ההגנה לאחר הפגרה.

מוטב, על מנת שלא תהא פגיעה בניהול ההליך, לבקש את אישור ביהמ"ש להגיש כתב הגנה שיש להגישו במועד הפגרה – לאחר הפגרה, אם יש בכך צורך.