דואר ישראל משנע מדי שנה מאות מליוני דברי דואר, ולמעלה ממליון וחצי חבילות. חלק מן החבילות, מטבע הדברים, אינן מגיעות ליעדן, או מגיעות כשהן ניזוקות. מה אחריות הדואר במקרים כאלו? ואיך ניתן להגיש תביעה נגד הדואר?
חוק הדואר מסדיר את פעילות דואר ישראל, וסעיף 77 לחוק הדואר קובע את האחריות – וגם את החסינות – של דואר ישראל לנזק, גניבה או אובדן של דבר דואר. בהתאם לחוק, על מנת שדואר ישראל יהיה מחויב בפיצוי, על התובע להוכיח מספר דברים:
- שהחבילה אכן נמסרה לדואר.
- במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר – , יש להביא את הדבר לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן.
- במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו – השולח או הנמען יש להביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע על כך.
- שהנזק לא הגרם בשל אריזה בלתי מספקת, בשל דבר הדואר עצמו או בשל כוח עליון (מילים אחרות, נדרשת רשלנות של הדואר).
ואולם – חשוב לדעת: תקנות רשות הדואר (היקף האחריות לדבר דואר פנים) התשע"ב-2012 מגבילות את סכום הפיצויים במקרי נזק, גניבה או אבדן לסכום מקסימלי של 701 ₪. אין ספק כי הגבלה זו פוגעת בצרכנים, ואין שום סיבה, לדעתנו, שדואר ישראל יהיה שונה משאר נותני השירותים.
בת"ק (נצרת) 7819-05-09 אשלמן ואח' נ' חברת דואר ישראל בע"מ נפסק כי אומנם, מחד, חסינות זו של הדואר הינה לתכלית ראויה. ואולם, מאידך, ציין בית המשפט, יש הסבורים שמדובר בהסדר בעייתי שיש בו "הגנה בלתי הגיונית ובלתי הגונה" על רשות הדואר המקבלת כתוצאה מכך מעמד שונה מזה של כל ספק שירותים אחר".
בת"א 922/97 סלמן נ' רשות הדואר ביקר בית המשפט את החסינות המוקנית לדואר ישראל בצורה נוקבת. בית המשפט ציין כי "כשלעצמי, נראית לי הגנה זו בלתי הגיונית ובלתי הגונה; משמשלם אדם טבין ותקילין בעבור שרות רשאי הוא לקבל תמורה בעבור כספו ופיצוי אם נגרמים לו נזקים כתוצאה מכשלון בביצוע השירות. בעיני אין כל הצדקה שבענין זה תהא הנתבעת שונה מכל ספק שרותים אחר ואולם זוהי מצוות המחוקק ואין לבית המשפט אלא לכוף ראשו ולכבדה".
בנוסף לכל אלה, קובע סעיף 2.11.4 לחלק ב' של מדריך הדואר כי "חבילה תארז בידי השולח כך שתכולתה תהה מוגנת מפני אובדן או נזק… חבילות שתארזנה בניגוד לאמור לעיל לא תתקבלנה למשלוח ואם תתקבלנה – תוחזרנה לשולחיהן. בכל מקרה, גם אם לא תוחזרנה אל שולחיהן, לא תישא רשות הדואר באחריות לנזק או לאובדן אשר ייגרמו לחבילות כאלה מחמת אריזתן הבלתי מתאימה…". עם זאת, ביהמ"ש קבע כבר כי במקרה שבו עובד הדואר לא הסב את תשומת ליבו של השולח לכך שעליו לארוז את החבילה בהתאם לאמור במדריך הדואר, הרי שעל אף הסעיף, הדואר לא יהנה מחסינות, וניתן יהיה להגיש תביעה (ת"ק (חדרה) 52405-04-13 ספוז'ניקוב נ' דואר ישראל דואר שליחים).
חשוב לציין, אם זאת, שבמקרים מסוימים, בהם נגרם נזק בשל רשלנות חמורה או במזיד, ביהמ"ש רשאי לחייב את פקיד רשות הדואר מעל הסכום האמור. במספר פסקי דין התייחסו בתי המשפט לפטור שניתן לרשות הדואר מאחריות (למשל בבר"ע 12614/97 רשות הדואר נ' שמואל כהן ובת"ק 1707/01 לביא רבקה נגד רשות הדואר). בהתאם לפסקי הדין, רשות הדואר לא תהנה מחסינות אם מתקיימים התנאים הבאים:
- הנזק נגרם ברשלנות חמורה של פקיד הרשות.
- הנזק, מבחינת סוגו, מהווה פגיעה בכבוד האדם או בחירותו.
אולם מה היא בדיוק "רשלנות חמורה"? בת"ק (באר-שבע) 2442/08 רזניקוב אלכסנדר נ' דואר ישראל נפסק כי "יסוד זה יכול להתקיים למשל משמדובר בסטייה נכרת ומשמעותית מסטנדרט זהירות סביר. ולמשל משנלווה לה יסוד נפשי של פזיזות או אי אכפתיות".
הוכחת רשלנות חמורה או פעולה במזיד אינה עניין פשוט, ואנו ממליצים להיעזר בעורך דין טרם הגשת תביעה נגד דואר ישראל, בשל מורכבות העניין.
ב ה צ ל ח ה!