בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי על הנתבעת, מסעדת רביבה וסיליה בתל אביב, לפצות את התובע בסכום של 3,000 ש"ח, בהתאם לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983.
לטענת התובע, הוא הגיע למסעדה יחד עם אשתו, אישה בהריון, ובתם הקטנה על מנת לסעוד בה. התובע טען כי דלת הזכוכית המפרידה בין חלק המסעדה בו מתירה הנתבעת לעשן, לחלק בו אסור לעשן הייתה פתוחה כל העת, על מנת שהמלצרים יוכלו לעבור בין שני חלקי המסעדה. כמו כן טען התובע כי בכל חלקי המסעדה – הן הפנימי והן החיצוני – לא נראו שלטים האוסרים על העישון, כמתחייב בהתאם לחוק. התובע ובני משפחתו הושבו באיזור המותר לעישון, וכשהלין התובע על כך שמעשנים בסביבתו, הבהיר צוות המסעדה כי העישון באיזור זה מותר, וכי אין בכוונתם לאסור את העישון בו.
סעיף 1 לחוק למניעת עישון, קובע באופן מפורש כי אסור לעשן במקום ציבורי. בתוספת לחוק, הוגדרו המקומות הציבוריים בהם אסור לעשן. סעיף 11 לתוספת לחוק אוסר על אישון בבית קפה או במסעדה. מסעדה יכולה לאפשר עישון בשטחה, אך ורק במקרים הקבועים בחוק: במקרה שמדובר בחדר נפרד לחלוטין, שיש בו סידורי אוורור שפועלים באופן תקין, ורק אם העישון באותו חדר אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של המסעדה או בית הקפה. כמו כן, שטח החדר המותר לעישון, אסור שיהיה גדול יותר מרבע השטח הכולל של המסעדה. ניתן גם לקבוע איזור פתוח המותר לעישון בחלק חיצוני של מסעדה, במידה והוא אכן פתוח, ואם שטחו אינו עולה על 15 מ"ר או על רבע מגודל החלק החיצוני כולו.
כאמור, לטענת התובע, הנתבעת אף לא הניחה שלטים האוסרים על העישון, וזאת בניגוד לסעיף 2(א) לחוק, הקובע כי "המחזיק למעשה של מקום ציבורי כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר (להלן – המחזיק), למעט מעלית לנשיאת בני אדם בבית מגורים, יקבע בו שלטים המורים על איסור העישון, ויחזיקם במצב תקין".
בית המשפט פסק כי על הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 3,000 ש"ח. בית המשפט ציטט את דברי ההסבר להצעת החוק, בו נכתבו הדברים הבאים: "מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות". מאחר שהדלת בין שני חלקי המסעדה הייתה פתוחה, נפסק, הרי שעשן הסיגריות זלג לחלק האסור בעישון, באופן שמטרת החוק לא מתקיימת.
יצוין, עם זאת, כי בניגוד לדעות שונות (ובין השאר הדעה המופיעה באתר "אוויר נקי"), פסק בית המשפט ש"יש לפרש את תנאי "היעדר הקירוי" באופן שקורות המוצבות במרווחים גדולים ושמשיות בד אווריריות לא ייחשבו כיוצרות את הקירוי הפוסל את האזור מלשמש כאזור עישון". כלומר, אין חובה שלא יהיה כלל קירוי מעל האיזור בפתוח המותר לעישון, ובמקרים מסוימים בהם יש שימשיות, או פרגולה פתוחה, ייחשב הדבר כהעדר קירוי, העומד בדרישות החוק.
בנוסף נקבע, כי הנתבעת לא עמדה בחובתה לגבי הצבת השלטים בבית הקפה. ראשית, כלל לא הוכח שהיו שלטים כאלו במסעדה. שנית, אם אם היו, השלטים אותם טענה הנתבעת שהציבה, לא עומדים בדרישות החוק לגבי התוכן והצורה שלהם.
ת"ק (ת"א-יפו) 18324-10-12 יפת נ' רביבה וסיליה יו בע"מ