בקשה לביטול פסק דין בתביעות קטנות

כללי

בבית המשפט לתביעות קטנות מנהלים הצדדים את ההליך, בדרך כלל, בעצמם, כלומר – ללא עורכי דין. לכן, במקרים רבים הצדדים עושים "טעויות". כך, למשל, נתבע שלא הגיש כתב הגנה, או לא התייצב לדיון, ייתכן ויקבל פסק דין נגדו. פסק דין כזה נקרא "פסק דין שניתן במעמד צד אחד", כלומר, בנוכחות רק אחד מן הצדדים. ברור, כי צד שלא התייצב לדיון או שלא הגיש כתב הגנה, הוא צד שלכאורה נפגע, שכן לא הייתה לו הזדמנות לטעון את טענותיו באופן מסודר.

תוך כמה זמן ניתן לבקש את ביטול ההחלטה?

בהתאם לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לבטל החלטה שנתן במעמד צד אחד, וזאת אם הוגשה לבית המשפט בקשה לביטול ההחלטה תוך 7 ימים מיום שהתקבלה אצל מי שמבקש לבטל אותה (חשוב לציין – 7 ימים נספרים מיום שקיבלתם את ההחלטה, ולא מיום שהיא ניתנה. כלומר, גם אם השופט נתן אותה ב-1 בינואר, וקיבלתם אותה לידיכם ב-5 בינואר, ניתן לבקש לבטל את ההחלטה עד ה-12 בינואר.

ומה אם עברו 7 ימים? האם להגיש את הבקשה בכל זאת?

כן. לרוב ניתן ואף כדאי להגיש בקשה לביטול גם אם חלפו 7 ימים. במקרה כזה יש לצרף לבקשה לביטול גם בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. חשוב לציין, כי ככל שעבר זמן רב יותר (מעבר ל-7 ימים המותרים), אזי צריך להיות הסבר טוב יותר לאיחור.

כבוד השופטת פרוקצ'יה קבעה בפסק דינה לגבי איחור בהגשת הבקשה:

"חל איחור של 3 ימים בהגשת בקשת הביטול, בעוד שעל פי תקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) יש להגיש בקשת ביטול בתוך 7 ימים מיום שנודע על פסק הדין. בנסיבות העניין, איחור של 3 ימים בהגשת הבקשה איננו מהותי… מושכלות ראשונים הם כי הליך שיפוטי בתביעות קטנות נתון לגמישות יתירה.. ראוי גם להדגיש כי בדרך כלל מנחה נקודת המוצא הדיונית לפיה יש להעדיף את ההכרעה לגופה של המחלוקת בין הצדדים על יסוד הוכחות על פני חיתוך הדין במעמד צד אחד" (בר"ע (ירושלים) 3230/98 טדסקי פנחס נ' משעלי רונן ונטלי).

חשוב לציין כי לבקשה יש לצרף תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין. אחרת – הבקשה תידחה.

האם בכל מקרה יקבל בית המשפט את הבקשה לביטול ההחלטה?

לא. נוסח החוק קובע כי "ניתנה החלטה שלא בפני בעל דין והגיש בעל דין בקשה לביטולה תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט, על פי צד אחד, לבטלה בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות המשפט או עניינים אחרים…". כלומר, בית המשפט רשאי (אך לא חייב) לבטל את החלטתו, תוך שהוא יכול לקבוע כי ההחלטה תבוטל בתנאים מסוימים. תנאי כזה יכול להיות, למשל, הפקדת ערובה בקופת בית המשפט, לכיסוי הוצאות הצד השני.

כאשר בית המשפט צריך להחליט האם לקבל את הבקשה לביטול ההחלטה, הוא בוחן שני דברים: א. את הסיבה ל"מחדל" (קרי, הסיבה לאי הגשת כתב הגנה, העדר הגעה לדיון וכו'). ב. את סיכויי הצלחת התביעה.

לגבי סיכויי התביעה (או ההגנה), אין צורך להוכיח כי אם תתקבל הבקשה אזי ישנה את בית המשפט את החלטתו, אלא מספיק יהיה להראות שיש סיכוי כזה. כפי שפסק בית המשפט: "המבקש אינו חייב להראות שהגנתו היא איתנה ובטוחה, ודי לו אם יראה כי הגנתו אפשרית, וכי ביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו בנושא שבמחלוקת אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה" (ת"ק (באר-שבע) 34312-12-11‏ ‏ ס. בן חנון בע"מ נ' תומקו שמנים צפריר מלר).

לסיכום:

אם ניתן נגדכם פסק דין, מבלי שהגשתם כתב הגנה, או מבלי שהופעתם לדיון – אין שום סיבה להרים ידיים ולהתייאש. בית המשפט קבע בעבר כי הזכות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה חלק מזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות חוקתית:

"ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט… "יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק…" (ציטוט מתוך הספר "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד", מאת ש. לוין, כפי שהובא על ידי השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון).

חשוב:

בקשה לביטול פסק דין הינה בקשה שכדאי מאוד להגיש בסיוע עורך דין, וזאת על אף שככלל בתביעות קטנות אין חובה להעזר בעורך דין, שכן אם לא תתקבל הבקשה – השלב הבא יהיה בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, בקשה שהסיכויים לה נמוכים.