בית המשפט לתביעות קטנות פסק כי על הנתבעת, עיריית בת ים, לפצות את התובעת בסכום של כ-19,000 ש"ח בשל נזקים שנגרמו לרכבה, לאחר שעץ קרס עליו בליל חורף סוער. בית המשפט אף דחה את טענת העירייה כי אין לחייב אותה בפיצוי משום שהנזק נגרם בשל "כוח עליון".
בלילה סוער בתחילת חודש ינואר 2013, קרס ענף עץ על רכב התובעת אשר חנה ליד ביתה בעיר בת ים. כתוצאה מקריסת הענף, נגרמו לרכב התובעת נזקים, ובגינם הגישה את תביעתה נגד העירייה. על מנת להוכיח כי העירייה התרשלה בתפקידה, על התובע להוכיח ראשית כי העירייה חבה חובת זהירות כלפי התושבים ועוברי האורח. בית המשפט פסק, כפי שכבר נפסק במקרים אחרים, כי לעירייה יש חובת זהירות הן כללית, והן ספציפית כלפי התובעת (בלשון משפטית הביטויים הם "חובת זהירות מושגית" ו"חובת מושגית קונקרטית").
סעיף 37 לפקודת הנזיקין קובע כי כל עוד שהאדם שטוען שנגרם לו נזק אינו מסיג גבול, הרי שבעל המקרקעין (במקרה הזה העירייה) אחראי כלפי אותו אדם, לנזקים שנגרמו לו "בשל מצבם של המקרקעין, תחזוקתם או תיקונם [של המקרקעין]".
בית המשט קבע כי הנתבעת, עיריית בת ים, הייתה צריכה לצפות את האפשרות שענפים יקרסו על רכבים. היא לא הייתה צריכה לצפות זאת בצורה ברורה לגבי אותו עץ, אלא באופן כללי, מה שמחייב אותה לערוך בדיקות תקופתיות לתקינות המקרקעין והעצים. בלשון בית המשפט: "ככול שלא הוכח אחרת ניתן להניח כי לנתבעת הייתה היכולת לצפות את קריסת הענף עוד בטרם קריסתו". לעניין חובתה של העירייה לבדוק את מצב העצים באופן שוטף, קבע בית המשפט כי "תפקידה של העירייה איננו מסתיים ביום הנטיעה. על העירייה להמשיך ולפקח מעת לעת האם הנטיעה עולה יפה, והאם היא איננה יוצרת סיכון לפגיעת התושבים".
בית המשפט ציין כי הוא אינו מצפה שהעירייה תפעיל מערך אנשי מקצוע קבוע שכל תפקידו יהיה לבדוק את העצים בתחומה שיפוטה, אולם "בדיקה תקופתית בהחלט רצויה ואף נדרשת". נפסק כי העירייה לא הוכיחה שהיא ביצעה בדיקות תקופתיות, לא הציגה ראיות לכך, ולפיכך טענותיה שעשתה כן – נדחו.
נדחתה גם טענתה של העירייה כי הגורם לקריסת העץ הוא "כוח עליון". על ידי טענת טענה זו, ניסתה העירייה לנתק את הקשר הסיבתי בין המחדל שלה לבין הנזק שנגרם לתובעת. כלומר, העירייה טענה שגם אם הייתה פועלת כפי שבית המשפט אמר שהיה עליה לפעול, עדיין לא היה ניתן למנוע את הנזק. כאמור, בית המשפט דחה טענה זו של העירייה.
העירייה תפצה את התובעת בסכום של למעלה מ-19,000 ש"ח בגין נזקיה.
ת"ק (תל-אביב – יפו) 46177-02-14 גלוזמן נ' עיריית בת ים