פרטי התביעה
התובע הגיש תביעה נגד "יס" בשל חיובים מוגזמים, שלא בהתאם להסכם ההתקשרות שלו עימה. התשלום החודשי היה אמור להיות כ-1,000 ₪ בחודש, עבור ארבעה מנויים. למרות זאת, חייבה הנתבעת את התובע בסכומים גבוהים מהמוסכם.
מיד לאחר קבלת החיוב המוגזם, הודיע התובע לנתבעת כי אינו מעוניין להמשיך ולהיות מנוי אצלה, וכי הוא מבקש לסיים את ההתקשרות. על אף הודעתו, קיבל התובע חיוב מנופח נוסף, על סך של 1352 ₪. יצוין, כי צרכן רשאי להודיע על ביטול של עסקה מתמשכת, והחברה חייבת לנתקו תוך 3 ימים, ולהפסיק את החיובים.
התובע ניהל עם הנתבעת שיחות ארוכות, במהלכן דרש לקבל את כספו חזרה. הנתבעת הודתה במפורש בחוב שלה, והתחייבה להחזיר לתובע את הסכומים שהיא חבה בהם. למעשה, נציגי הנתבעת שלחו לתובע מספר אימיילים ובהם התחייבויות ברורות להשיב לו את כספו, תוך ציון הזמן המדויק בו יעשו כן. למרות זאת – לא הושב לתובע כספו.
בכתב התביעה הפנינו את בית המשפט לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי עוסק הממשיך לחייב לקוח, לאחר שנשלחה אליו בקשת ביטול, יהא חייב בפיצוי בסך של עד 10,000 ₪ וזאת ללא הוכחת נזק. חוק הגנת הצרכן קובע גם, כי במקרה שבו ההפרה הינה הפרה חוזרת, רשאי ביהמ"ש לפסוק פיצוי בסכום של עד 50,000 ₪. בכתב התביעה דרשנו פיצוי בסך של 20,000 ₪, המורכב מ-10,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק בשל החיוב לאחר בקשת הביטול, וכן מ-10,000 ₪ בשל היות ההפרה חוזרת.
איך הסתיימה התביעה?
התובע והנתבעת חתמו על הסכם פשרה, לפיו שילמה הנתבעת לתובע סכום של כ-16,000 ₪ בגין נזקיו והוצאותיו.