ויזה כאל תפצה לקוחה שחשבון המט"ח שלה חויב ב-3,000 דולר

20 ביולי 2013

התובעת חויבה לגלות יום אחד שחשבון המט"ח (מטבע חוץ) שלה נמצא ביתרת חובה של 3,000 דולר, בשל עסקאות שנעשו ע"י אדם שהיא אינה מכירה. ככל הנראה, פרטי כרטיס האשראי של התובעת נגנבו דרך חשבון הפייסבוק שלה. הנתבעת טענה שהלקוחה לא הודיעה לה תוך 30 יום על השימוש לרעה בפרטי כרטיס האשראי שלה, ולפיכך היא אינה חבה להשיב לה את כספה.

בית המשפט לתביעות קטנות בחן את היחס בין סעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב, לבין סעיף 9 לחוק. סעיף 5 לחוק עוסק בשימוש לרעה בכרטיס אשראי, וקובע כי לקוח לא יהיה חייב בשום מקרה בחיובים שמקורם בשימוש לרעה שנעשו בכרטיסו, לאחר שהודיע על כך לחברה. חיובים שנעשו לפני ההודעה לחברה – יש לגביהם השתתפות עצמית נמוכה, יחסית.Nis_1_sheqel

סעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב עוסק בהתכחשות של לקוח לעסקה שנעשתה ב"מסמך חסר", כלומר, ללא הכרטיס עצמו – כאשר פרטי האשראי נמסרו לבית העסק בטלפון או באינטרנט, וזאת גם אם העסקה לא הייתה "שימוש לרעה". במקרה כזה, קובע החוק, לא יחויב הלקוח בחיובים שלטענתו לא הוא ביצע (או אם הוא חויב בסכום גבוה ממה שהוסכם), אם הודיע לחברה על אותם חיובים במשך 30 יום לאחר שקיבל על כך הודעה.

אולם, בפסיקת בתי המשפט נקבע, שאם נעשה שימוש לרעה בפרטי כרטיס האשראי ("עסקה במסמך חסר", להבדיל משימוש בכרטיס עצמו), הרי שהלקוח לא יחויב בתשלומים, גם אם הודיע לחברת האשראי לאחר חלוף 30 הימים לאחר שקיבל על כך הודעה. הסיבה לכך היא, בלשון בית המשפט – "קשה לקבל את התוצאה לפיה, כל חריגה מחלון ה-30 ימים בעסקה במסמך חסר תביא לחיוב הלקוח במלוא סכום העסקה ופטור מלא של חברת האשראי… רק משום שמדובר בעסקה במסמך חסר לעומת עסקה שלא ביצע אך בוצעה בעסקה רגילה".

לגבי טענת חברת האשראי, שהנתבעת התרשלה בכך שלא בדקה את החשבון שלה, קבע בית המשפט כי אומנם ככלל, יש לצפות מלקוח שיבדוק את החיובים בחשבון הבנק שלו בתדירות סבירה, אולם החיובים שעמדו במרכז התביעה בוצעו בחשבון המט"ח של התובעת, אשר לא היה פעיל באותה תקופה. בשל כך, נפסק, לא ניתן לצפות מן התובעת כי תבצע בדיקה של חשבון זה.

במקרה המתואר לעיל, קבע בית המשפט כי התובעת הייתה "אשמה" באופן חלקי (בשפה משפטית נקרא הדבר "אשם תורם") בכך שלא קיבלה את החשבונית במועד, שכן לא הודיעה על שינוי כתובתה, ופסק לה פיצוי מופחת מעט – 11,000 ש"ח בתוספת 250 ש"ח הוצאות משפט (כשהחיוב המקורי היה 3000 דולר).

ת"ק (הרצליה) 57904-11-12 אדיבי נ' חברת ויזה כאל

 

כתיבת תגובה