בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי על הנתבעת, חברה לייצור רהיטים, לתקן פגמים נרחבים בכמה פריטי ריהוט שונים שהוזמנו ע"י התובעת. לטענת התובעת, הריהוט שקיבלה היה פגום ובניגוד להסכם שבין הצדדים. כך, למשל, בשולחן פינת אוכל היו טפטופי צבע ושריטות; שולחן הסלון הגיע עם מגירה שעליה נכתב בטוש שחור שלא ניתן למחקו; לא ניתן היה לסגור כראוי את המגירות במזנון וכן הלאה.
בית המשפט מינה מומחה מטעמו, שהגיש חוות דעת לגבי הריהוט. לרוב, כאשר ממנה בית המשפט מומחה מטעמו, הוא מאמץ את מסקנותיו, אלא אם כן ישנה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן. הדבר נכון אף יותר, כאשר המומחה מונה בהסכמת הצדדים. בתביעה הנדונה החליטה התובעת להציג חוות דעת נוספת מטעמה, לאחר שלא הסכימה עם ממצאי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. כמו כן, התובעת לא זימנה את המומחה מטעמה לעדות. למרות זאת, ביהמ"ש התייחס לחוות דעת המומחה מטעם התובעת, שכן בתביעות קטנות ניתן לקבל ראיות שבבית משפט "רגיל" לא מתקבלות.
לטענת התובעת, הריהוט סופק לה לאחר 38 ימים, על אף שההסכם קובע שיש לספקו תוך 30 ימים. הנתבעת טענה כי מדובר ב-30 ימי עסקים, אולם ביהמ"ש דחה טענה זו, שלא גובתה בכל מסמך בו צויין כי המדובר בימי עסקים.
ביהמ"ש קבע כי על הנתבעת לתקן את הליקויים בריהוט, ולפצות את התובעת בגין האספקה שנעשתה באיחור. ביהמ"ש קבע כי על הנתבעת לתקן גם פגמים שכלל לא צוינו בכתב התביעה ולא זכו להתייחסות המומחה מטעם ביהמ"ש, שכן התובעת התייחסה לפגמים אלו בעדותה בע"פ, ללא מחאת הנתבעת.
ת"ק (קריות) 30156-11-11 דורית כהן נ' "ברוכאל – מפעלי רהיטים" בע"מ