עיריית תל אביב ו"מי אביבים" יפצו לקוח ב-2,500 ש"ח

15 באוקטובר 2013

בית המשפט לתביעות קטנות חייב את עיריית תל אביב ואת תאגיד המים "מי אביבים 2010 בע"מ", בתשלום פיצויים בסך של 2,500 ₪, בשל עיכוב בהחזר סכום שנגבה כהיטל בגין צריכה עודפת של מים.

לטענת התובע, בשנת 2010 הוא נדרש לשלם היטל בצורת, שלא כדין, שמגרם בשל נזילה סמויה. במהלך שנתיים פנה התובע לנציגי העירייה ו"למי אביבים" בטענה כי אין לחייבו בהיטל הבצורת בגין אותה נזילה. התובע אומנם קיבל החזר בגין החיוב העודף, אולם תבע פיצוי בגין הטרחה רבה, עוגמת נפש, אובדן ימי עבודה וביטול זמן.dreamstime_xs_12424551

בית המשפט קיבל את התביעה (אם כי לא בסכום הפיצוי אותו דרש התובע), וקבע כי הנתבעות התרשלו בכך שלא הפנו את התובע לרשות המים. נפסק, כי יש לצפות מעובדי העירייה, שיפנו את תשומת ליבו של התובע להליך המדויק ולגורם האמון על מתן פטור בשל נזילות, או שיעבירו את פנייתו אל אותו גורם (במקרה הזה, רשות המים).

למרות שהתובע פנה פעמים רבות אל הנתבעות, שלח אליהן מכתבים, ואף הגיע באופן אישי למשרדי העירייה, אף אחת משתי הנתבעות לא טרחה להפנות את בקשתו של התובע אל רשות המים, למרות שהיה עליהן לעשות כן. ביטול החיוב נעשה רק לאחר שהתובע פנה ביוזמתו אל רשות המים, על מנת שתבטל את החיוב.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, הנתבעות יפצו את התובע בסכום של 1,250 ש"ח כל אחת, וכן ישלמו הנתבעות לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח כל אחת.

בהקשר זה ראוי להזכיר ולהוסיף, כי כאשר התביעה מתבססת רובה על נזק שהוא לא נזק ממוני (כגון עוגמת נפש), יש לתאר ולפרט בדיוק מה היא אתה עוגמת נפש. רצוי שלא לדרוש בכתב התביעה פיצוי כללי בגין טרטור, טרחה ועוגמת נפש – אלא לפרט בצורה ברורה את "מסכת הייסורים". פעמים רבות נדחות תביעות אך משום שהתובע לא פרט מספיק את העובדות.

ת"ק (תל אביב – יפו) 47915-03-12 לוי נ' עירית תל-אביב-יפו 

כתיבת תגובה