כללי
חוזה אחיד הינו חוזה המשמש למספר רב של התקשרויות, על פי נוסח אחיד (ומכאן שמו של סוג חוזה זה). מאפיין בולט נוסף של החוזה האחיד, הוא עובדת היותו מנוסח על ידי צד אחד (העוסק, או מציע השירות), הצד "החזק". לצד השני – הצרכן – לרוב אין אפשרות מיקוח לגבי התנאים בו, או שאפשרויות המיקוח מצומצמות מאוד.
דוגמאות לחוזים אחידים: הסכם בין בנק ללקוח, הסכם התקשרות בין חברת תקשורת לצרכן (עבור שירותי אינטרנט, טלוויזיה, טלפון נייד וטלפון סלולרי), חוזה בין חברת נסיעות למי שרכש ממנה נופש וכן הלאה.
תנאי מקפח בחוזה אחיד
בית משפט רשאי לקבוע כי בחוזה אחיד ישנו תנאי שהוא "גרוע", במידה כזו שהתנאי בטל או שיש לשנות את הסעיף, וזאת אף אם כבר נחתם החוזה, ואף אם החלו הצדדים בביצועו. תנאי כזה נקרא "תנאי מקפח בחוזה אחיד", או "תניה מקפחת בחוזה אחיד". על פי הגדרת החוק, תנאי מקפח הוא תנאי אשר מעניק לספק, הצד החזק, יתרון בלתי הוגן.
החוק מגדיר רשימה של תנאים אשר הינם תנאים מקפחים, אולם רשימה זו הינה רשימה פתוחה. כלומר, ניתן להוסיף על רשימה זו. אלו חלק מהתנאים המקפחים שמפרט החוק: תנאי שפוטר את הספק מאחריות החלה עליו בהתאם לחוק (למשל, חובת הספק לעמוד בהבטחות מפורשות בעל פה, על אף שיש הסכם בכתב), תנאי המאפשר לספק זכות שאינה סבירה לבטל את החוזה או לדחות את ביצועו, תנאי הנותן בידי הספק זכות לשנות את תנאי ההסכם באופן מהותי וחד צדדי, תנאי המגביל את הלקוח משימוש בזכות הקיימת לו בהתאם לחוק (למשל, ביטול החוזה במקרים בהם הצד השני הפר את החוזה) וכן הלאה.
בית דין לחוזים אחידים
בהקשר של חוזים אחידים יצוין, כי קיים בישראל "בית דין לחוזים אחידים". בית דין זה מוסמך לאשר, לפי בקשת ספק, כי בחוזה שהספק עתיד להתקשר בו עם לקוחות – אין תנאים מקפחים. בפועל, רוב החוזים האחידים אינם מוגשים לבית הדין לאישור (שכן אין חובה להגיש לין הדין את החוזה לאישור, וזו אופציה בלבד).
חוק החוזים האחידים ותביעות קטנות
בהקשר של תביעות קטנות, בית משפט לתביעות קטנות יכול לקבוע כי בין הלקוח (התובע) לבין החברה (הנתבעת) נחתם חוזה שהוא חוזה אחיד, וכי תנאי מקפח שבו – ישונה או יבוטל במידה שנדרשת כדי לבטל את הקיפוח. על בית המשפט להתחשב במכלול הנסיבות הקשורות לאותה התקשרות.