סמכות בית משפט לתביעות קטנות להורות על ביטול קנס

סמכותו הכללית של בית המשפט לתביעות קטנות

סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות קבועה בסעיף 60 לחוק בתי המשפט. על פי לשון החוק, בית המשפט לתביעות קטנות ידון בתביעה שהגיש יחיד (כלומר אדם או כמה בני אדם, אך לא תאגיד כדוגמת חברה, עמותה או אגודה שיתופית) לתשלום סכום הקבוע בתקנות.

הדעה הרווחת היא כי בית המשפט לתביעות קטנות מוסמך לדון רק בתביעות צרכניות (למשל ביטול עסקה, החלפת מוצר, חוק הספאם, חוק הטכנאים וכן הלאה). למרות דעה רווחת זאת, בית המשפט לתביעות קטנות דן בסוגים רבים של תביעות, למשל (אך לא רק) תביעות בשל תאונות דרכים, תביעות בגין פגיעה בפרטיות ובשל לשון הרע, אפליה בכניסה למועדון, פציעה לאחר נפילה ברחוב וכן הלאה.

על פי רוב בתביעה קטנה לא ניתן לבקש מבית המשפט לתת צו

בית המשפט מוסמך, כאמור, לפסוק כי על צד אחד לשלם לצד אחר סכום שאינו עולה על הסכום הקבוע בתקנות. הוא אינו מוסמך להורות לצד אחד לעשות פעולה מסוימת או להימנע מלעשות פעולה מסוימת. ובלשון משפטית יותר – בית משפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת "צו עשה" או "צו אל תעשה".

חריג לכך הוא בתביעות צרכניות, שם אכן מוסמך בית המשפט להורות על "מתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה".

כמו כן, בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לתת סעד הצהרתי. כלומר, בית המשפט לתביעות קטנות לא מוסמך להצהיר על דבר מסוים שהתבקש. במקרים רבים, פנו אזרחים לבית המשפט, וביקשו כי בית המשפט יצהיר שקנס שניתן להם הינו בטל. בית המשפט קבע כמה וכמה פעמים כי הוא אינו מוסמך לעשות כן (למשל, בת"ק 3586/09  (ירושלים) אורי שטרן נ' עיריית ירושלים, וכן בת"ק (ירושלים) 1767/08 שוהר שירותי חניה בע"מ נ' אלחנתי אמיר).

מה כן ניתן לעשות?

ניתן לתבוע את הרשות המקומית שנתנה את הקנס בגין ההתנהלות שלה במתן הקנס או בהליך הגבייה שלו. התנהלות רשלנית של העירייה יכולה להיות משלוח ההודעות לכתובת לא נכונה, התעלמות מבקשת תושב להישפט, אי מסירת מידע מלא אודות הקנס, הטלת עיקולים לא צודקים וכן הלאה.

כך, למשל, במקרה אחד נפסק כי על עיריית ירושלים לפצות תובע בסך של 5,000 ₪, לאחר שבית המשפט קבע כי "התנהלות הנתבעת בכל הנוגע למשלוח ההודעות ולהליכי הגביה בה נקטה, כולל הליך העיקול, נעשו ברשלנות" (ת"ק (ירושלים) 1152/09 יורקביץ' אדוארד נ' עיריית ירושלים).

במקרה אחר קבע בית המשפט כי תשובותיה של עיריית באר שבע לפניות התובע בנוגע לקנס שניתן לו היו "לקוניות, חלקיות, חסרות פירוט ואפילו מטעות". בית המשפט פסק כי על עיריית באר שבע לשלם לתובע את מלוא סכום תביעתו, וכן פיצוי נוסף בסך של 1,500 ₪ (ת"ק (באר שבע) 12872-09-10 אסא דמארי נ' עיריית באר שבע).

במקרה נוסף, תבע אדם את עיריית ירושלים בגין שני דו"חות חנייה שקיבל. הוא ביקש להישפט בגינם בבית משפט רגיל – וזכה. לאחר מכן הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט פסק כי דמו של אזרח אינו הפקר, וכי אם יש ספק לגבי הגשת דו"ח מסוים – על הרשות להימנע מנתינתו. נקבע כי על העירייה כרשות ציבורית להיזהר יותר מאדם פרטי. בית המשפט פסק כי על עיריית ירושלים לפצות את התובע בסכום של 3,000 ₪ בגין התרשלותה (ת"ק (ירושלים) 2580/06 יורם נ' עיריית ירושלים).