תובעים רבים שהגישו תביעות קטנות נגד חברות גדולות במשק, גילו להפתעתם ביום הדיון, כי החברות הללו מיוצגות בדיון. אותם מייצגים, בדרך כלל, אינם משפטנים או עורכי דין, אולם במקרים רבים אלו "מייצגים בשכר", המכירים היטב את אולמות בית המשפט, את השופטים ואת דרך ניהול ההליך. אותם "מייצגים בשכר" רגילים בהופעה בבית המשפט, בעמידה מול שופט, בחקירת התובעים והעדים ובאופן הצגת הראיות.
מה אומר החוק?
לעניין ייצוג בתביעות קטנות, קובע חוק בתי המשפט בסעיף 63(ב), כי אדם לא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. למרות האיסור על ייצוג על ידי עורך דין, יכול אדם (או חברה), להיות מיוצג על ידי אדם אחר, אולם אך ורק בתנאים הבאים: 1. אם בית המשפט אישר את הייצוג. 2. אם המייצג אינו עוסק בזה באופן קבוע. 3. אם זו אינה עבודתו של המייצג. 4. אם המייצג אינו מקבל על זה שכר. יודגש, כי על פי לשון החוק – לבית המשפט אסור לאשר ייצוג , אם המייצג מקבל שכר או עובד בייצוג על דרך קבע. בית המשפט רשאי לאפשר ייצוג רק למי שעומד בתנאים הרשומים לעיל (זו אינה עבודתו הקבוע, והוא אינו מקבל על כך שכר).
מטרת החוק היא לשמור על שוויון בין הצדדים, על מנת שיעשה צדק. כאשר מגיעים לבית המשפט שני צדדים, ועבור אחד מהם זו ההופעה הראשונה שלו בבית המשפט, ברור כי הצד חסר הניסיון נמצא בעמדת נחיתות. עצם העובדה כי אדם יודע שמולו טוען מישהו הבקיא יותר בהליך, פוגעת ביכולתו לייצג את עצמו כראוי, גם בשל הלחץ בו הוא נתון, מעצם העמידה בבית המשפט.
הוראת סעיף 63(ב) לחוק, המאפשרת, במקרים מסוימים ייצוג בביהמ"ש לתביעות קטנות, מטרתה – לפי דברי ההסבר להצעת החוק – לאפשר לאנשים בעלי "קושי להתבטא בשפה העברית, דוגמת העולים החדשים" לממש את זכותם ולהגיש תביעה קטנה. הסעיף לא נועד לפתוח פתח לגופים גדולים להיות מיוצגים בבתי המשפט לתביעות קטנות על-ידי "מייצגים מקצועיים".
מה קורה בפועל?
בפועל, כאמור, חברות רבות שולחות את אותם נציגים בשכר, לייצגן בבית המשפט. בתי המשפט מאשרים את הייצוג, על אף שברור כי במקרה כזה נפגעת זכותו של התובע לשוויון בפני בית המשפט. לרוב, מדובר בחברות ביטוח, בחברות תקשורת ובחברות גדולות נוספות, הנתבעות באופן קבוע.
בחוות דעת שפורסמה על ידי נציבות התלונות על שופטים, נכתב כך: "מתלונות שהוגשו לנציבות תלונות על שופטים, עולה סוגיה בעייתית הקשורה בדרך ניהול המשפט בבית משפט לתביעות קטנות…". למעשה, כולם יודעים על אותה "סוגיה בעייתית", אולם איש אינו עושה דבר. וזאת על אף ההוראה הברורה של נציבת התלונות על שופטים, הקובעת: כי יש להקפיד על כך שההסדרים המיוחדים שנקבעו בחוק לגבי ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות יישמרו בקפדנות, וייושמו על שני הצדדים באופן שוויוני.
גם בית המשפט העליון התייחס לסוגיה זו, ופסק כי יש להימנע ממצבים בהם צד אחד אינו מיוצג כלל, וטוען בבית המשפט בשפה רגילה, שאינה משפטית, ואילו והצד השני מציג את טיעוניו "בלשון פרקליטים מלומדת" (רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן).
כיצד צריך לנהוג בית המשפט
על בית המשפט חלה חובה לנהוג בשוויון בין הצדדים. לדעתנו, אסור לבית המשפט לאפשר לאותם "מייצגים בשכר" לייצג את החברות הגדולות ועתירות הממון, היכולות לאפשר לעצמן את הייצוג. על בית המשפט להקפיד על כך הקפדה עיקשת, כדי למנוע עיוות דין. הקפדה על הכללים האמורים "תמנע תחושת קיפוח ועוול בקרב המתדיינים הבלתי מיוצגים", בלשונה של כבוד השופטת (ונציבת התלונות על שופטים) שטרסברג-כהן.
במקרה ונסתבר בתחילת או במהלך הדיון שהחברה מיוצגת על ידי מישהו מומחה מטעמה, גם אם אינו עורך דין, מומלץ לבקש מבית המשפט לפסול את הייצוג, על בסיס חוק בתי המשפט, האוסר ייצוג בשכר, או כחלק מהעיסוק של המייצג. ואולם, לצערנו, לרוב בתי המשפט יאפשרו את הייצוג, על אף שפסק דין מחייב של בית המשפט העליון קובע כך:
"יש להקפיד על קיומן של הוראות החוק ככתבן וכלשונן… יש להקפיד כי [חברות גדולות] לא ישתמשו בכוחם או ביתרון הגודל על מנת לייצר לעצמם עדיפות בהיבט הייצוג… מקום בו חברה נוטלת חלק בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות, על בית המשפט לברר, בפתח הדיון, את מיהותו ומהותו של מייצגהּ. ככל שהמייצג בא בגדר אחת משלוש החלופות שבסיפת סעיף 63(ב) – לא יותר הייצוג. על הדברים להיות מתועדים בפרוטוקול" (רע"א 6892/13 חיימוביץ' נ' אוריון).
כיצד ניתן למזער את ה"נזק", ולהגיע מוכן יותר לדיון?
על מנת להגיע מוכנים יותר לדיון, הן מבחינת אופן ניסוח כתב התביעה, והן מבחינת ההופעה בדיון (למשל, הצגת ראיות, חקירת עדים, סיכום טענות), ניתן להעזר בעורך דין לשם ניסוח התביעה בלבד, ולהכנה לדיון עצמו. עורך דין אינו רשאי לייצג בבית משפט לתביעות קטנות (אלא במקרים חריגים שבחריגים).
עורך דין יוכל לכוון אתכם לטיעונים המשפטיים הנכונים, לנסח את התביעה באופן ברור ומסודר, להדריך לגבי הראיות הדרושות לשם הוכחת הטענות ולגבי אופן הצגת הראיות, ואף לסייע בניסוח השאלות לחקירה, ובניסוח נאום הסיכום.