בתביעה קטנה שהתנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, פסקה השופטת כי ישראייר תפצה שני תובעים, שטיסתם התעכבה ביותר מעשר שעות, בסכום של 2,040 ש"ח כל אחד. לטענת התובעים, הטיסה נקבעה לשעה 06:00 בבוקר, אולם המריאה בשעה 17:00 (לטענת ישראייר הטיסה המריאה בשעה 16:15, אולם בכל מקרה הוסכם שהאיחור הינו בן יותר מעשר שעות). הטיסה התעכבה בשל תקלה באחד מחלקי המטוס. הנתבעת סברה בתחילה שתוכל לתקן את התקלה תוך זמן קצר, אולם לאחר שגילתה שאין במחסניה חלק חלופי, נעשה ניסיון לאתר מטוס אחר.
לטענת התובעים, לאחר שפנו לנתבעת והבהירו כי התובע סובל מכאבי גב עזים, הנתבעת הפנתה אותם לטרקלין דן בשדה התעופה, שם קיבלו מזון ושתייה. בנוסף, התובעים טענו כי הם הגיעו לרומא רק בחצות אותו יום, באופן כזה שהפסידו יום טיול שלם, וכי נדרשה להם מנוחה של כיומיים, בשל מצבו הבריאותי של התובע. במהלך הדיון התגלה, עם זאת, שהנתבעת הסכימה לבקשת התובעים לדחות את טיסתם חזרה לארץ ביום אחד, כך שלמעשה לא הפסידו יום מהטיול.
השאלה שעמדה במחלוקת התביעה הייתה, האם לתובעים מגיע פיצוי עבור האיחור. לטענת הנתבעת, חוק התובלה האווירית (שהפך את אמנת מונטיריאול לחלק מהדין הישראלי), קובע כי ישראייר (ובלשון החוק – "המוביל") אינה אחראית לנזק שנגרם לנוסעים, אם הוא נגרם מעיכוב, ואם תוכיח ישראייר שהיא נקטה בכל האמצעים הסבירים למנוע את קרות העיכוב שגרם לנזק, או שבלתי אפשרי היה לנקוט באותם אמצעים למניעת הנזק. הניסוח המסורבל מעט מכוון למה שמכונה "כוח עליון".
בית המשפט דחה את טענת ישראייר, והסתמך על חוק שירותי תעופה, אשר נחקק ביום 16.8.12. החוק הסדיר את נושא הפיצוי לנוסעים שטיסתם התעכבה או בוטלה. בית המשפט קבע כי בהיותו חוק ספציפי, הוא גובר על חוק התובלה האווירית, שהינו חוק כללי. בהתאם לחוק, טיסה שנדחתה ביותר משמונה שעות, כמוה שטיסה שבוטלה. נוסע שטיסתו בוטלה (או נדחתה ביותר משמונה שעות, כאמור), זכאי לקבל מחברת התעופה שירותי סיוע (מזון, משקאות, מלון במקרים מסוימים, הסעות למלון, שיחות טלפון ועוד), השבת תמורת הכרטיס או טיסה חלופית, וכן פיצוי כספי (כמפורט בחוק, בהתאם לאורך הטיסה).
לטענת ישראייר, היא הייתה פטורה מהחובה להעניק פיצוי כספי לתובעים, שכן התקלה נגרמה בשל כוח עליון (סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה. ביהמ"ש דחה טענה זו, וקבע כי ישראייר לא הוכיחה את טענתה לקיומו של כוח עליון. כידוע, בבימ"ש לא די לטעון משהו, ויש להוכיח כל טענה וטענה באופן מדויק. נפסק, כי הנתבעת לא הוכיחה מתי נבדק המטוס, מתי גילתה את התקלה, מה עשתה כדי למנוע את העיכוב וכן הלאה.
אשר על כן, נפסק כי התובעים זכאים לפיצוי כספי בהתאם לחוק, הנקבע על פי מרחק הטיסה. מאחר שמרחק הטיסה לרומא הוא 2,255 ק"מ, הפיצוי המגיע לתובעים הינו 2,040 ש"ח לכל נוסע. בית המשפט דחה את דרישת התובעים לפיצוי לדוגמא בסכום של 10,000 ש"ח, בשל התנהלותה החיובית של ישראייר בזמן אמת.
ת"ק (תל-אביב – יפו) 23590-03-13 חודור נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ