בית המשפט לתביעות קטנות קיבל תביעה של שתי משפחות, לאחר שהן טענו כי באירוע שערכו לילדיהם אצל הנתבעת, נגנבו כמה המחאות, בשווי של אלפי שקלים, על ידי אחת העובדות במקום. להוכחת טענותיהם צרפו התובעים תחשיב מדויק, המתייחס לגובה המתנות של האורחים, לאחר שבררו עימם כמה כסף נתנו כמתנה, וכן צרפו תצהירים של הורים אחרים, לגבי גובה המתנות באירועים מהסוג הזה.
פסק הדין מסתמך, בין השאר, על חוק השומרים. נקבע, כי התשלום ששילמו התובעים עבור האירוע, כולל בתוכו גם שמירה על תיבת המתנות הנמצאת בכניסה לאולם. לפיכך, הנתבעת, אולם האירועים, הינה בגדר "שומר בשכר". על פי סעיף 2(ב) לחוק השומרים, הנתבעת תהיה פטורה מאחריות רק אם תצליח להוכיח שאירוע הגניבה לא נגרם בשל רשלנותה שלה.
בית המשפט נתן אמון בגרסת התובעים לכבי האירועים המתוארים בכתב התביעה. בפסק דינו הסתמך ביהמ"ש גם על עדות נציגי אולם האירועים, לפיה תיבת המתנות הונחה במיקום מסוים במועדון, אולם היא לא הייתה נעולה במפתח ואף לא הוצמד אליה שומר. המאבטחים במקום, כך העיד נציג הנתבעת, אומנם סיירו במועדון, אולם הונחו רק "לשים עין" על תיבת המתנות, ולא לשמור עליה שמירה של ממש.
נפסק כי אירוע של גניבת מתנות הוא אירוע שניתן היה לצפות אותו – בין אם גניבת המתנות הייתה נעשית על ידי עובד המקום, ובין אם על ידי אחד האורחים. בנסיבות אלו, בהן אירוע הגניבה הינו אירוע שניתן היה לצפות אותו, הרי שהנתבעת הייתה צריכה לשמור על תיבת המתנות באופן כזה שלא ייגנב מתוכן דבר.
טענת הנתבעת כי שלט שהוצב בכניסה למועדון קבע שהאחריות על החפצים של האישיים הינה של האורחים לא נתקבלה, שכן המינוח "חפצים אישיים" אינו מתייחס לתיבת המתנות. תיבת המתנות היא חלק מהאירוע, ועל המועדון לאבטח אותה.
בית המשפט קבע כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 2,170 ש"ח למשפחה אחת, ובסכום של 1,890 ש"ח למשפחה השנייה. בנוסף, ולאור העובדה שההליך התנהל במשך זמן רב, ומבלי שהנתבעת כלל הגישה כתב הגנה, ביהמ"ש פסק לכל משפחה סכום נוסף של 1,000 ש"ח עבור הוצאות משפט.
ת"ק 47676-10-10 רמים בן זכרי נ' המימד החמישי מועדונים בע"מ