בית משפט לתביעות קטנות נועד לאפשר לאזרח למצות את זכויותיו בדרך קלה ומהירה יחסית. על פי החוק, רשאי להגיש תביעה קטנה מי שהוא "יחיד". יודגש, כי החוק אומנם מדבר על "יחיד", אולם אין מניעה שבתביעה קטנה ייתבעו שניים או שלושה יחד (ואף יותר). הביטוי "יחיד" נועד להבדיל את היחיד מן התאגיד. כלומר – חברה בע"מ אינה יכולה לפתוח בהליך של תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.
לא רק חברה בע"מ אינה יכולה להגיש תביעה קטנה. כל תאגיד שהוא (למשל, עמותה, אגודה שיתופית, חל"צ) אינם רשאים להגיש תביעה קטנה. לעומת זאת, מי שהוא עוסק מורשה או עוסק פטור, יכול בהחלט לתבוע בתביעות קטנות.
לרשות חברה בע"מ (ותאגידים אחרים, כאמור) עומדים אמצעים משפטיים אחרים (למשל, הגשת תביעה בבית משפט רגיל (שלום או מחוזי), סדר דין מהיר, סדר דין מקוצר, המרצת פתיחה וכן הלאה). הרעיון העומד בבסיס החקיקה שחברה בע"מ אינה יכולה לתבוע בתביעות קטנות משום שלרוב, לחברה בע"מ יש יועצים משפטיים או עו"ד קבוע, ומצב דברים זה מעמיד את הצדדים במצב של אי-שוויון. הערכאה של בית משפט לתביעות קטנות "מנסה" ככל שניתן לשמור על הגינות בין הצדדים המידַּיְנים, ומצב שבו מלכתחילה ברור שצד אחד מגובה בעורכי דין, בוודאי יוצר אי שיוויון.
על אף האמור לעיל, חברה בע"מ שנתבעה בתביעה קטנה – רשאית לתבוע את התובע בתביעה שכנגד. תביעה שכנגד בבית משפט לתביעות קטנות יכולה להיות עד גובה הסכום המקסימלי בתביעות קטנות, אולם ניתן להגיש תביעה תביעה קטנה נוספת (או תביעה רגילה) על יתרת הסכום. כלומר – פלוני תובע חברה בע"מ על סכום מסוים. החברה הנתבעת סוברת שיש לה עילה נגד התובע בסכום של 50,000 ש"ח (הגבוה מהסכום המקסימלי בתביעות קטנות). במקרה כזה, יכולה להגיש נגד פלוני תביעה שכנגד עד גובה הסכום בתביעות קטנות (נכון ליום כתיבת המאמר – 33,500 ש"ח), ועל יתרת הסכום, להגיש תביעה נוספת.
חשוב לזכור כי הדיון בתביעה קטנה הוא מהיר, ואין זכות לערער על פסק הדין של בימ"ש לתביעות קטנות. אשר על כן, מומלץ להעזר בכללים הבאים על מנת להצליח בתביעות קטנות, ובמקרה שהתביעה מורכבת, לשקול להסתייע בעו"ד לשם ניסוח וכתיבת התביעה.