תביעה בגין לשון הרע בבית משפט לתביעות קטנות

כללי, סדרי דין, ודיני ראיות

בית משפט לתביעות קטנות נועד לפתור סכסוכים לא מורכבים במיוחד, בסכום שאינו עולה על הסכום הקבוע בתקנות בעת מועד הגשת התביעה (כיום 33,500 ש"ח, אך הסכום מתעדכן מעת לעת). בעבר נהוג היה לחשוב כי בית משפט לתביעות קטנות דן בתביעות צרכניות בלבד, אולם לא כך הדבר – בית המשפט מוסמך לדון בתביעות מסוגים שונים, ובכלל זה גם תביעות נזיקין, תביעות בגין אפליה, תביעות לפי חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, תביעות בגין תלונת שווא במשטרה, ועוד.

וכמובן – ניתן להגיש תביעות בבית משפט לתביעות קטנות גם בשל "לשון הרע". חשוב לציין גם כי בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוגבל בסדר הדין ובדיני הראיות. אשר על כן, ניתן להוכיח טענה בבית משפט לתביעות קטנות, גם באמצעות ראיה אשר לא הייתה מתקבלת בבית משפט אחר. למשל, ניתן יהיה להציג בבית המשפט התכתבות בפייסבוק או בוואצאפ, מבלי שמי שכתב את ההתכתבות יעיד עליה. ראיה כזאת נקראת "עדות שמיעה", והיא אינה קבילה במסגרת הליך שאינו בתביעות קטנות. כאמור, בתביעה קטנה, בית המשפט רשאי לקבל גם ראיות שלא היו קבילות בבית משפט אחר.

חוק איסור לשון הרע: סקירה כללית, פיצויים, הגנות

חוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע הינו פרסום של דבר, אשר:

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

הגדרת החוק היא רחבה יחסית. בסעיף 2 דן חוק איסור לשון הרע בשאלה – מה הוא בדיוק פרסום? פרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בקול או באמצעי אחר. על מנת לטעון שנעשה לשון הרע, יש להוכיח כי הפרסום (כלומר, הבעת לשון הרע) הגיע לאדם נוסף זולת האדם הנפגע, ואם הפרסום עצמו היה בכתב (למשל באמצעות אימייל, פרסום כתבה בעיתון, פייסבוק, וכן הלאה), אזי יש להוכיח כי הפרסום עלול היה להגיע לאדם נוסף זולת הנפגע (כלומר, אם מדובר בפרסום שנעשה בכתב, הפרסום לא היה צריך להגיע בפועל לאדם נוסף, אלא די שהוא עלול היה להגיע).

אדם הטוען כי דבר שפרסם אינו מהווה לשון הרע, ייצטרך להוכיח בפני בית משפט שני דברים: הראשון, שהפרסום הינו אמת, והשני שהיה בפרסום צורך ציבורי. כלומר, לא די להוכיח שמה שאמר המפרסם הינו אמת, וכדי שהוא לא יהיה מחוייב בגין פרסום של לשון הרע, עליו להוכיח כי באמירת האמת שלו היה גם צורך ציבורי מסוים.

• הערה: לגבי איך בדיוק נבדק הצורך הציבורי, וההגנות הנוספות שיש למפרסם – מומלץ להיוועץ בעו"ד, ומאמר זה אינו יכול לסקור את כל ההיבטים הקשורים בתביעת לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע קובע פיצוי בסכום של 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. סכום זה הינו צמוד למדד, ומתעדכן בהתאם לשינוי המדד. נכון להיום, הסכום עומד על למעלה מ-65,000 ש"ח.

בתי המשפט רשאים – אך אינם חייבים – לפסוק פיצוי בסכום האמור. בפועל, פסיקת בתי המשפט הינה לרוב נמוכה יותר באופן משמעותי מהמקסימום שהם רשאים לפסוק, ופסיקת הפיצויים הממוצעת בתביעות לשון הרע בדרך כלל אינה מגיע לרף המקסימלי האפשרי.

מאחר שסכום התביעה בתביעות קטנות הינו גבוה מהסכום הממוצע הנפסק בדרך כלל בתביעות לשון הרע, הרי שההליך של תביעה קטנה בגין לשון הרע הינה מעשית, ולפעמים עשויה להשתלם הרבה יותר לתובע. זאת, הן בשל מורכבות ההליך הרגיל, עלותו, והזמן הנדרש לניהולו.

• למאמר אודות ההבדלים בין תביעה רגילה לתביעה קטנה

 סיכום

ההליך בתביעה קטנה הינו קצר יחסית (כמה חודשים בד"כ), ועלותו נמוכה. העובדה כי דיני הראיות וסדרי הדין אינם חלים בתביעות קטנות, יכולה להקל מאוד על התובעים. מאחר שפסיקת בתי המשפט בתביעות של לשון הרע אינה מגיעה לרף המקסימלי האפשרי, ההליך של תביעה בגין לשון הרע במסגרת של תביעה קטנה הופך להיות ריאלי מאוד עבור תובעים.

בתביעות קטנות הצדדים מייצגים את עצמם, ואינם רשאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין (אלא במקרים נדירים). עם זאת, ניתן להעזר בעו"ד לכתיבת כתב התביעה.

ב ה צ ל ח ה !